רבים מאתנו רואים במחלות מצבים בהם הגוף שלנו נמצא במצוקה ודורש ריפוי,
הדרך המוכרת והמקובלת הינה ללכת לרופא, שייתן לנו תרופה,
שתעזור לנו לרפא את המחלה, או לפחות לאבחן את מקורה.
אולם השאלה האם בכך באמת פתרנו את מקור המחלה.
הדרך המודרנית לטיפול במחלות, מטפלת בסימפטומים הפיזיים שאנו רואים או מרגישים.
המטרה שלי היא להציג בפניכם גישה שונה, אשר מאפשרת להתייחס לנושא בצורה שלמה יותר,
ולהגיע אל הנקודה שתוביל לריפוי מלא ואמיתי.
הגישה שאני עובדת לפיה טוענת שלכל תא בגוף האנושי יש זיכרון רגשי.
זיכרון זה משפיע עלינו, גם שנים אחרי שהאירוע התרחש בחיינו.
מאחורי כל בעיה פיזית קיים מקור רגשי, הרוצה התייחסות וריפוי.
כשאנו נותנים את המענה ומרפאים את פצעי העבר, אין לגוף כבר צורך בסימפטום הזה, ואנו יכולים להגיע לריפוי מלא.
הדבר נכון עבור מחלות, כאבים ופציעות קלות יחסית, כגון: כאבי גרון, גב, דלקות למיניהן ועוד.
בנוסף גם למחלות כרוניות יותר, כמו: סכרת, סרטן, לחץ דם, מחלות אוטואימוניות וכדומה.
לרוב הרפואה הקונבנציונלית המטפלת בבעיה הפיזית בלבד,
ואינה נותנת מענה למקור והשורש הרגשיים והנפשיים שגרמו לבעיה הפיזית.
ייתכן כי התרופות והטיפול אכן “ירפאו” את הסימפטומים, אולם לרוב המחלה חוזרת שוב,
או תתפרץ במקומות אחרים, או בצורות שונות לאחר תקופה,
משום שהטיפול הקונבנציונאלי לא מצליח לחדור ולהגיע אל מוקד הבעיה.
בפועל בכל אחד מאתנו קיים מנגנון פנימי הרוצה להביא אותנו לרמות התפתחות גבוהות יותר.
בעזרת מנגנון זה אנו לומדים את שיעורי החיים, ומצליחים לשחרר דפוסים וקיבעונות, אשר מגבילים את חיינו.
מחלות רבות למעשה באות “ללמד” אותנו נושאים שונים בחיינו.
לרוב כשאנו לא מבינים את המשמעות של הלמידה החולי מופיע שוב.
למשל: כשיש לנו קושי לבטא עצמנו, או שאנו נמנעים מלדבר על נושא שחשוב לנו, לעיתים יתפתח כאב גרון;
כשאנו פועלים בחיים מתוך נוקשות ומקובעות, ועוצרים את עצמנו מלנוע קדימה, יכולה להתפתח מחלת פרקים;
כשאנו חיים את חיינו מתוך שגרה שוחקת, ושוכחים ליהנות מהחיים, יכולה להתפתח סכרת,
אשר מחפשת את המתיקות שבחיים, ועוד הדוגמאות רבות.
יש תורות שלמות שמדברות על משמעות המחלות והכאבים מהמקום של מודעות.
אחד הספרים הידועים בנושא הינו “אתה יכול לרפא את חייך” של לואיז ל’ היי,
אשר נותן פירוט לכל מחלה ובעיה מהמקור המודעותי.
אך חוסר ההתמודדות הם לא הכתובת היחידה לחולי.
גורם משמעותי נוסף למקור המחלות, הוא אירוע כלשהו מעברינו הרחוק.
אירוע כזה יכול להיות כל דבר אשר למעשה יצר סוג של טראומה, או זעזוע רגשי בנו.
ייתכן שהאירוע קרה בגיל צעיר ביותר, ואותו האירוע ממשיך לחיות בתוכנו.
גם אם אנו לכאורה לא עוסקים בו ולא חושבים עליו, כל עוד האירוע קיים בזיכרון התאי שלנו,
ולא נתנו לו התייחסות וריפוי, הוא ממשיך להשפיע עלינו.
כל דבר הכי קטן, אשר באופן כלשהו מזכיר לנו את אותו האירוע,
יכול לעורר את הזיכרון, והאוטומט שלנו מאותו המקרה יתעורר, ויפעיל אותנו.
סיפור של פחד קהל
לשם המחשה, אתן לכם דוגמא של מטופלת אשר סבלה מחרדות קשות מול קהל.
במקצועה כדיילת היא נדרשה לדבר ולהדריך ציבור גדול על בסיס קבוע.
בכל פעם שהייתה צריכה לדבר, הייתה נתקפת זיעה קרה, רעידות בכל הגוף וחוסר תפקוד.
היא הייתה מטופלת 10 שנים אצל פסיכולוגית, ואפילו לקחה שנים תרופות נגד חרדות.
אבל דבר לא עזר והתופעה רק הלכה והחמירה.
לאחר כשני טיפולים בלבד, הצלחנו להגיע לזיכרון שלה מכיתה ז’, שבו החבר הכי טוב שלה הנהיג חרם נגדה.
מנערה מקובלת בכיתה, בעלת בטחון עצמי גבוה וחברים רבים, היא מצאה את עצמה לבד.
למעשה לאורך כל שנות ההתבגרות שלה, היא הייתה מבודדת.
טראומה זו נחקקה עמוק בתוך התודעה שלה, ולמעשה התפרצה בגיל מבוגר יותר בצורה של התקפי חרדה.
לאחר תהליך ריפוי עמוק, בו הצליחה לקבל פרספקטיבה חדשה על האירוע,
וליצור תהליך של סליחה מול הנוגעים בדבר, החלו הסימפטומים להיעלם,
והיא מצאה את עצמה מלאת בטחון והכרה עצמית,
והצליחה באופן מלא לשאת את דבריה, בכל פעם שהצטרכה.
דוגמא זו היא אחת מני רבות אשר ממחישה עד כמה אירועים טראומטיים בעברינו הרחוק,
משפיעים באופן ישיר על בריאותינו הפיזית והנפשית.
כיום כאשר אנו יודעים את הקשר העמוק בין הגוף והנפש,
הגיוני שבנוסף לטיפול הקונבנציונלי לגוף שאנו מורגלים אליו,
נוסיף את המענה המעמיק יותר לגוף הרגשי נפשי,
אשר מאפשר מתן ריפוי מלא לזיכרונות אלו ולמידה מודעת,
תוך הסתכלות על החיים מנקודת מבט בריאה יותר.
בצורה זו ניתן לרפא את המקור והשורש של אותן המחלות,
ולהביא אותנו לחיות חיים בריאים, מאושרים ושלווים יותר.
